סיפור על “יגעתי (10 שנים) ומצאתי תאמין” זה קטע מדהים עשר שנים אני הולך אם השאלה עם דודתי הייתה נורמלית בכך שהיא מסרה / עקדה את בתה ואת חייה למען הכלל - בעצם חזרתה לגטו וורשה הנצור בנאצים? והתשובה: "אמר רבא אע"פ כן הדר קבלוה בימי אחשוורוש דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר" (מגילה). "קבלת התורה שקיבלו עליהם ישראל בימי אחשוורוש, הייתה בדרגה גבוהה יותר מאשר קבלת התורה בהר סיני...” בימי אחשוורוש הגיעו (עם ישראל) לאחדות שלמה ומוחלטת ע"י הסכנה האיומה שריחפה על ראש כולם. "להשמיד להרוג ולאבד", כי בשעת הסכנה נשכחים ומתבטלים כל ההקפדות שיש בין אדם לחברו, ומחשבת כל אחד נתונה לכלל כולו, והיא היא שעת האחדות הגמורה, ושעת הכושר לקבלת התורה בשלימות.” ובשואה היתה שעת שמד לפי כל השיטות, ומכאן ששרנקה הקריבה את עצמה ואת בתה לכלל. שיחות מוסר, הרב חיים ליב שמואלביץ זצק"ל ראש ישיבת מיר
מוזיאון שואה או תקווה מייצג את והראיה שאנחנו חותרים למגמת החיבור - לאחדות של "כאיש אחד בלב אחד" וההשתקפות לחתירתנו היא בעצם ההסכמות שקיבלנו למקום מימין הפוליטי עד לדעות השמאל , בצילום מימין 1. הרה"ג קוק 2. הרה"ג גדעון שניאור 3. הרה"ג אורי שרקי 4. הרב דב ליאור משמאל פרופ' ישראל גוטמן גדול חוקרי השואה חניך השומר הצעיר ומעל סבר פלוצקר - הכתב הבכיר של ידיעות אחרונות, חניך השומר הצעיר ומלמטה איש השמאל כתב "הארץ" מורן שריר, ועובדה זאת מסמלת את האחדות בסיפור של מרד גטו וורשה
איש השמאל סבר פלוצקר
בנתיים על הסכמות אלו נוסף הרה"ג דב ליאור מהימין ומורן שריר מ"הארץ" מהשמאל (למטה)
לסיור של 90 דקות מעוררות תקווה טל. 0502578313
Comentarios