בדור הקאט חיים בגטו מנטלי שהא גרוע מגטו וורשה, כי שם לפחות ראו את החומות
בדור הקאט לא מגיבים לפניות...
בדור הקאט לא מתייחסים למילה, כי היא נחתכת באמצע ולכן לא מובנת...
בדור הקאט מנתקים באמצע השיחה...
בדור הקאט הסכרים המנטליים עוצרים את הזרימה המתבקשת של החיים...
בדור הקאט החיבור תלוי רק בדבר ומכאן חוסר ההקשבה...
בדור הקאט התקשורת לא תקשורתית...
בדור הקאט המפלגות מפלגות ולכן צינזרו את ההיסטוריה של מרד גטו וורשה...
בדור הקאט שכחו שמצוות פדיון שבויים, חשובה מהכבוד האבוד של הפוליטיקיים
דור הקאט הוא ההפך הגמור ממעמד הר סיני "כאיש אחד בלב אחד" - אהבה שאינה תלויה בדבר, לכן ההיסטוריונים מתקשים בהבנת הנמצא הקשורים לחיבור בלב...
(מיומנו של אחיין שחטפו את בת דודתו מאיה (החטופה הותיקה ביותר) שהוקרבה למען כלל ישראל ומרד גטו וורשה , אך אז העולם שתק וגם עכשיו...)
התורה, חכמנו, ר' נחמן וגדולי הסופרים בעולם, כשרוצים להעביר מסר רוחני הם נעזרים בסיפור, אז אנחנו מצאנו סיפור על נקודת החיבור האנושית הגבוהה ביותר על הרקע האפל בהיסטוריה, טבלי השחור לא ניתן להבחין בלבן...
רוצים לתרום ולהיות שותפים שלנו, ברוח ובחומר?
סטורי בורד על מציאות אין מחלוקת
על מציאות אין מחלוקת
על מציאות אין מחלוקת
אז בעולם שתק וגם עכשיו, מה ההבדל?
על מציאות אין מחלוקת ועל פוליטיקה יש, שהרי ניכסו את מרד גטו וורשה לפלגנות פוליטית ומכאן האבן פינה העקומה שעליה הושתתה מדינת ישראל (כי מרד גטו וורשה הוא ההשראה להקמת המדינה) ואם אבן היסוד עקומה אז מה הפלא שהמיגדל מיגדל פיזה ושהפוליטיקה חדרה לצנרת החינוך ומשם לצבא ומכאן מצבנו העכשוי , לא יעזרו הנאומים לאומה בנושא אחדות, רק טיפול שורש שיצביע על שהחיבור במרד האזרחיהראשון בעולם של היהודים (לפני הקמת המדינה) בנאצים. וזה האור לגויים שנגזל ע"י אנשים קטנים
הדיאלוג שבין פרופ' גוטמן לעפר שרנקה אלוני, רק היהודים מרדן באזרחי נגד הנאצים מתוך 20 מדינות שנכבשו
Finding Maya - The Rebel's Daughter מי ראה? מי שמע? על מאיה החטופה - בתה של מורדת גטו וורשה
פרופ' גוטמן שהיה שם "לא הייתה פוליטיקה במרד" והיום ההיסטוריונים מטעם: רוטביין (מהשמאל) דרייפוס (פוסחת על שני הסעיפים, שמאל וימין) מזייפות...
Aliza Vitis Shomron testified about the Warsaw Gheto Uprizing / Ofer Aloni
בסיור של כשעה פלוס, תמצאו ב"ה את התקווה בגטו המנטלי שבו אנו חיים...
התורה, חכמנו, ר' נחמן וגדולי הסופרים בעולם, שרוצים להעביר מסר רוחני הם נעזרים בסיפור, אז אנחנו מצאנו סיפור על נקודת החיבור החברתית - "כאיש אחד בלב אחד" על הזמן הרקע האפל בהיסטוריה, ומאחר שבלי השחור לא ניתן להבחין בלבן, קראתי למקום "שואה או תקווה" עם גטו בריחה - הנועד להזכיר לנו שאנחנו לא רואים את עצמנו (במראה רואים בהפוך) לא שומעים את עצמנו (בהקלטה של עצמו אנחנו לא מזהים את קולנו) ולא מריחים את עצמנו (בפייסבוק ישנה אופציה של איך אחרים רואים אותך, אבל היא אופציה טכנית ולא אנושית) ... ואפילו יש על זה בדיחה, פעם הצבי התלונן שהעצים ביער מפריעים לו בריצתו, אז היה מי שהזכיר לו "כי יש לך קרניים", גם אנחנו נזכיר לכם איך מתחברים, לילד שלכם, למשפחתכם ולכלל, דרך סיפור - לא פוליטי של מרד גטו וורשה...
רוצים לתרום ולהיות שותפים שלנו, ברוח ובחומר?
Comments